נתחיל מהשורה התחתונה: אפוטרופוס הוא אדם או תאגיד שבית המשפט ממנה כדי לנהל את ענייניו של מישהו אחר, אדם שכבר לא מסוגל לעשות את זה בעצמו. זהו פתרון משפטי שנועד להגן על אנשים שהגיעו למצב של חוסר יכולת, בין אם בגלל מחלה, תאונה, זקנה מתקדמת או כל סיבה אחרת.
מה זה אפוטרופוס ולמה זה צריך לעניין כל אחד מאיתנו
דמיינו לרגע שאדם יקר לכם, הורה מבוגר או בן זוג, מאבד את היכולת לקבל החלטות. מי ישלם את החשבונות שלו? מי יקבל בשבילו החלטות רפואיות, לפעמים קריטיות, כשהוא עצמו כבר לא יכול להביע את דעתו? בדיוק בשביל המצבים הכואבים והמורכבים האלה קיים מוסד האפוטרופסות.
אפשר לחשוב על האפוטרופוס כמעין "רשת ביטחון" שבית המשפט פורש כדי לשמור על האנשים הכי פגיעים בחברה. אבל חשוב להבין, זהו צעד דרמטי. המינוי הזה למעשה לוקח מהאדם את השליטה על חייו ומעביר אותה לידיים של מישהו אחר.

תפקיד המפתח של בית המשפט
החלטה על מינוי אפוטרופוס לא מתקבלת כלאחר יד. הסמכות הזו שמורה אך ורק לבית המשפט לענייני משפחה, והוא מפעיל אותה בזהירות רבה, רק אחרי ששקל את כל האפשרויות והשתכנע שזהו הצעד הנכון וההכרחי ביותר לטובת אותו אדם.
התהליך כולל הגשת בקשה מסודרת, בחינת מסמכים רפואיים, ולרוב גם קבלת תסקיר מעובד סוציאלי שפוגש את כל הצדדים המעורבים. המטרה היא אחת: לוודא שהפגיעה באוטונומיה של האדם היא המינימלית ביותר שאפשר.
אפוטרופסות היא המוצא האחרון. לפני שבית המשפט נוקט בצעד הזה, הוא מחויב לבדוק אם קיימות חלופות אחרות, פחות פולשניות, שיכולות לתת מענה הולם לאותו אדם.
הבסיס החוקי לכל התהליך נמצא בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שמגדיר את כללי המשחק – איך ממנים, מה הסמכויות, ואיך מפקחים על האפוטרופוס.
אז למה זה נוגע דווקא לך?
להבין "מה זה אפוטרופוס" זה לא רק עניין למי שכבר מתמודד עם קרוב משפחה במצב כזה. זה קריטי לכולנו, כי זה מדגיש את החשיבות העצומה של תכנון מראש. כשאנחנו מבינים מה קורה כשאין תכנון, אנחנו מבינים כמה חשוב לקחת את השליטה לידיים שלנו, כל עוד אנחנו יכולים.
במדריך שלפניכם, נפרק את הנושא המורכב הזה לחלקים פשוטים וברורים:
- נבין באילו מקרים ממנים אפוטרופוס.
- נראה מהן הסמכויות והחובות שכרוכות בתפקיד.
- והכי חשוב – נכיר את החלופה המודרנית והמומלצת, ייפוי כוח מתמשך, שמאפשרת לכם להימנע מכל התהליך הזה ולשמור את הכוח בידיים שלכם.
באילו מצבים בית המשפט ממנה אפוטרופוס
מינוי אפוטרופוס זה לא משהו שבית המשפט עושה כלאחר יד. מדובר בצעד משפטי דרמטי, שמור למצבים בהם אדם מאבד, באופן מלא או חלקי, את היכולת לנהל את חייו ולהבין את המשמעות של החלטותיו. במצבים כאלה, המערכת המשפטית חייבת להתערב כדי להגן עליו.
חשוב להבין, ההתערבות הזו מגיעה רק כמוצא אחרון, אחרי שבית המשפט השתכנע שאין שום דרך אחרת לדאוג לאותו אדם. למעשה, החוק מחייב קודם כל לבדוק כל פתרון אחר, פחות פולשני, לפני ששוללים מאדם את העצמאות שלו.
דוגמאות למצבים מהחיים
כדי להבין טוב יותר מה זה אפוטרופוס ומי באמת צריך אותו, בואו נצלול לכמה סיפורים אמיתיים שמגיעים לשולחנו של השופט:
- קשישים עם דמנציה מתקדמת – תחשבו על סבתא יקרה שמתחילה לאבד את הזיכרון, מתקשה לזהות את הנכדים שלה או להתמצא בדרך הביתה. במצב כזה, היא עלולה ליפול קורבן לנוכלים או לסבול מהזנחה רפואית קשה, ומינוי אפוטרופוס הופך להיות חבל הצלה.
- אנשים במצב של חוסר הכרה – זה יכול להיות חייל צעיר שנפצע קשה בתאונת דרכים ונמצא בקומה, או אדם מבוגר שעבר אירוע מוחי קשה. במצבים טרגיים כאלה, אין מי שיקבל עבורם החלטות רפואיות דחופות או ידאג לחשבונות הבנק שלהם.
- בוגרים עם מוגבלות נפשית או שכלית – אדם עם מוגבלות שלא מסוגל להבין מה זה אומר לחתום על חוזה שכירות, לנהל את קצבת הביטוח הלאומי שלו או לדאוג לבריאותו באופן עצמאי.
בכל אחד מהמקרים האלה, בן או בת זוג, הורה, או כל קרוב משפחה אחר יכול לפנות לבית המשפט בבקשה למנות אפוטרופוס.
סוגי אפוטרופסות – התאמה אישית לכל אדם
בית המשפט לא ממהר למנות אפוטרופוס לכל תחומי החיים באופן גורף. המטרה היא תמיד לצמצם את הפגיעה באוטונומיה של האדם למינימום ההכרחי. לכן, המינוי "נתפר" באופן אישי לפי הצרכים המדויקים שלו.
וזו נקודה קריטית: ברגע שההליך הזה מתחיל, השליטה על מי יהיה האפוטרופוס ומה יהיו הסמכויות שלו עוברת מהאדם עצמו אל בית המשפט. זו בדיוק נקודת האל-חזור שרבים כל כך רוצים למנוע באמצעות תכנון מראש.
בית המשפט יכול למנות אפוטרופוס לאחד או יותר מהתחומים הבאים:
- אפוטרופסות לענייני רכוש – ניהול חשבונות הבנק, נכסי נדל"ן, פנסיות, תשלום חשבונות וכל מה שקשור לכסף.
- אפוטרופסות לעניינים אישיים (כולל רפואיים) – קבלת החלטות איפה האדם יגור, איך ידאגו לרווחתו, ובעיקר, איזה טיפולים רפואיים יקבל או לא יקבל.
- אפוטרופסות כללית – זהו המינוי המקיף ביותר שמשלב את שני התחומים, ונעשה רק במצבים בהם האדם זקוק להגנה מלאה ומוחלטת.
באופן מפתיע, היקף התופעה בישראל גבוה משמעותית ממדינות אחרות במערב. יש כאן כיום יותר מ-50,000 איש תחת אפוטרופסות, מה שמציב אותנו ביחס של בערך 1 ל-160 תושבים. אם נשווה את זה לאנגליה, שם היחס הוא 1 ל-1,486 בלבד, ההבדל עצום. עוד נתון מעניין הוא שרוב המינויים (85%) הם לא לבני משפחה, אלא לתאגידים מקצועיים. אפשר לקרוא עוד על ממדי האפוטרופסות בישראל במחקר של מכון ברוקדייל.
מה תפקידו של האפוטרופוס ביום יום?
להיות אפוטרופוס זה הרבה יותר מתואר משפטי יבש. זו משימה אקטיבית, תפקיד שמחייב אחריות עצומה, רגישות ומסירות אין קץ. בפועל, האפוטרופוס נכנס לנעליו של האדם שהוא מייצג. הוא הופך להיות הידיים, הרגליים והקול שלו בעולם, כשהמצפן שמנחה אותו תמיד הוא טובתו המוחלטת של אותו אדם.

הסמכויות שבית המשפט מעניק מתחלקות לשני תחומים עיקריים, ולכל אחד מהם יש השפעה ישירה ומיידית על חיי היום-יום.
ניהול ענייני הרכוש והכספים
בשטח הזה, האפוטרופוס לובש את כובע המנהל הכלכלי. זה לא נגמר בהעברת כספים פה ושם; זו אחריות רחבה שמטרתה להבטיח יציבות פיננסית ולוודא שכל הצרכים, מהקטן ועד הגדול, מקבלים מענה.
האחריות הזו כוללת, בין היתר:
- ניהול חשבון הבנק – כל הפעולות הנדרשות, מהפקדות ומשיכות ועד בדיקת יתרה.
- תשלום חשבונות שוטפים – לדאוג שחשמל, מים, ארנונה, שכר דירה או ועד בית ישולמו בזמן.
- מיצוי זכויות כלכליות – הגשת בקשות לקצבאות מביטוח לאומי, מימוש זכויות מול חברות ביטוח וקרנות פנסיה.
- ניהול נכסים והשקעות – אם לאותו אדם יש דירה מושכרת, תיק מניות או נכסים אחרים, האפוטרופוס אחראי לנהל אותם בחוכמה.
חשוב להבין: כל שקל שיוצא חייב להיות מתועד ומגובה בקבלה. האפוטרופוס מחויב להגיש דוח כספי מפורט (שנקרא "פרטה") לאפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, בדרך כלל פעם בשנה. זהו מנגנון פיקוח חיוני שנועד למנוע ניצול לרעה ולהבטיח שהכספים משרתים אך ורק את האדם עצמו.
העיקרון המנחה פשוט: האפוטרופוס הוא נאמן, לא בעלים. הכסף והרכוש שייכים לאדם, והאפוטרופוס רק מנהל אותם עבורו, תוך שמירה קפדנית על האינטרסים שלו.
קבלת החלטות אישיות ורפואיות
כאן אנחנו נכנסים להיבט המורכב והרגיש ביותר בתפקיד. בתחום הזה, האפוטרופוס מקבל החלטות שנוגעות ישירות לגופו, לנפשו ולאיכות חייו של האדם.
התפקיד כולל:
- החלטות רפואיות – לתת הסכמה לבדיקות, טיפולים, נטילת תרופות ואפילו ניתוחים. במצבי חירום, הוא זה שצריך לקבל החלטות קריטיות תחת לחץ.
- קביעת מקום המגורים – להחליט אם האדם יכול להמשיך לגור בביתו עם סיוע, או שמא נכון יותר עבורו לעבור למסגרת מוגנת כמו בית אבות או דיור תומך.
- דאגה לרווחה הכללית – לוודא שהאדם מקבל טיפול אישי נאות, תזונה מתאימה, ויש לו חיי חברה ותרבות ככל שהמצב מאפשר.
גם פה, החוק מדגיש עיקרון מהותי: חובת השיתוף. על האפוטרופוס לעשות כל מאמץ אפשרי כדי להבין מה היה רצונו של האדם, לשתף אותו בהחלטות ולהסביר לו אותן בשפה פשוטה, בהתאם ליכולת ההבנה שלו. השמירה על כבודו של האדם היא ערך עליון, גם כשהוא כבר לא מסוגל לקבל החלטות בעצמו. המטרה היא לא להחליט במקומו, אלא עבורו, מתוך כבוד עמוק לרצונותיו, לערכיו ולמי שהוא.
ייפוי כוח מתמשך: הדרך לשמור על השליטה בידיים שלכם
עד עכשיו דיברנו על מצב בו בית המשפט נכנס לתמונה ומחליט מי ינהל את חייו של אדם. אבל מה אם יש דרך אחרת? מה אם יכולתם, ממש היום, כשאתם במיטבכם, פשוט לכתוב את התסריט של העתיד שלכם ולקבוע בעצמכם מי יקבל החלטות עבורכם ואיך? זו בדיוק הבשורה הגדולה של ייפוי הכוח המתמשך.
זהו כלי משפטי שמאפשר לכל אחד מאיתנו, כל עוד אנחנו בגירים וצלולים, לתכנן קדימה ולהחליט מי יטפל בעניינים שלנו אם וכאשר לא נוכל עוד. בניגוד למינוי אפוטרופוס, שם השליטה עוברת לבית המשפט, כאן אתם הבמאים. אתם בוחרים את השחקנים, קובעים את העלילה, ומוודאים שהרצונות שלכם תמיד יעמדו במרכז.
אתם בוחרים במי שאתם באמת סומכים עליו
היתרון הכי משמעותי של ייפוי כוח מתמשך הוא הבחירה האישית. אתם לא תלויים בהחלטה של שופט, שאולי לא מכיר אתכם, את הערכים שלכם או את הדינמיקה המשפחתית המיוחדת שלכם. במקום זאת, אתם בוחרים את האדם (או האנשים) שאתם סומכים עליהם בעיניים עצומות – בן או בת זוג, ילד אהוב, חבר נפש – כדי שיפעלו בשמכם.
זהו אקט של אמון עמוק. הוא מעביר את הכוח מהמערכת המשפטית ישירות למעגל הקרוב והאוהב שלכם. אתם יכולים למנות אדם אחד או כמה אנשים, לקבוע אם הם יפעלו ביחד או לחוד, ואפילו למנות "מחליף" למקרה שהבחירה הראשונה שלכם לא תוכל למלא את התפקיד. כדי להבין לעומק את כל האפשרויות, תוכלו לקרוא את המדריך המלא שלנו על מה זה ייפוי כוח מתמשך.
ייפוי כוח מתמשך הוא ההצהרה הכי ברורה שלכם: "אני יודע מי ידאג לי הכי טוב, ואני מפקיד את עתידי בידיו". זו הדרך הטובה ביותר למנוע סכסוכים משפחתיים עתידיים ולהבטיח שהטיפול בכם יהיה תמיד בידיים אוהבות.
אתם קובעים את כללי המשחק מראש
אבל ייפוי כוח מתמשך הוא הרבה יותר מבחירת האדם הנכון. זהו מסמך חי ונושם שבו אתם מפרטים את הוראות הבימוי המדויקות שלכם – מה שנקרא "הנחיות מקדימות". כאן אתם קובעים, שחור על גבי לבן, איך אתם רוצים שהחיים שלכם ייראו.
אפשר לתת הנחיות כמעט בכל תחום שעולה על דעתכם:
- בעניינים רפואיים: "אני רוצה להישאר בביתי כל עוד מצבי מאפשר זאת, גם אם זה דורש עזרה סיעודית".
- בעניינים כלכליים: "אני מבקש שתמשיכו לתמוך בלימודים של הנכדים שלי מהכספים שלי".
- בעניינים אישיים: "חשוב לי שידאגו שתמיד תהיה לי גישה למוזיקה שאני אוהב".
ההנחיות האלה הן הקול שלכם. הן מחייבות את מיופה הכוח לפעול לפיהן, וכך אתם מבטיחים שגם אם לא תוכלו לדבר, הרצונות שלכם עדיין יישמעו חזק וברור.
נמנעים מהליך משפטי מסורבל
היתרון השלישי, והוא קריטי לא פחות, הוא הפשטות. כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך לא דורשת פנייה לבית משפט, לא דיונים ולא בירוקרטיה מתישה. ברגע שהתנאים שהגדרתם מראש מתקיימים (בדרך כלל, חוות דעת רפואית שקובעת שאינכם מבינים עוד בדבר), מיופה הכוח יכול להתחיל לפעול באופן מיידי.
זה חוסך למשפחה זמן יקר, כסף ועוגמת נפש אדירה, וכל זה בתקופה שגם ככה היא קשה ומלחיצה. העובדה שיותר ויותר אנשים בוחרים באפיק הזה בשנים האחרונות מראה שהציבור מבין את היתרונות. למעשה, הנתונים מראים שמספר תיקי האפוטרופסות בישראל עדיין גבוה מאוד ביחס למדינות מערביות אחרות, מה שמדגיש כמה חשוב לתכנן מראש ולהימנע מהגעה למצב הזה.
איך עורכים ייפוי כוח מתמשך, צעד אחר צעד
הרעיון של עריכת ייפוי כוח מתמשך נשמע לפעמים כמו משימה מורכבת ומאיימת, אבל במציאות, התהליך הרבה יותר אישי ופשוט ממה שחושבים. כל הסיפור הוא תכנון מראש, והוא בנוי על סדרה של צעדים ברורים שמטרתם אחת: לוודא שהעתיד שלכם ייראה בדיוק כמו שאתם רוצים. זה מתחיל תמיד בשיחה טובה.
שלב ראשון: פגישת היכרות והבנת התמונה המלאה
הכל מתחיל בקפה ושיחה. בפגישה הראשונה עם עורך הדין, המטרה היא פשוט להכיר. אנחנו צריכים להבין את הסיפור הייחודי שלכם – מה המצב המשפחתי, אילו נכסים יש לכם, ובעיקר, מהם הערכים, הרצונות והדברים שמדירים שינה מעיניכם. זה השלב הכי חשוב, כי הוא מניח את היסודות למסמך שבאמת ידבר בקול שלכם.
חשוב לי להדגיש: אין שני אנשים זהים, ולכן גם אין שני ייפויי כוח זהים. אנחנו תופרים לכם חליפה אישית, כזו שתתאים בדיוק למידות שלכם ותיתן מענה לכל תרחיש אפשרי בעתיד.
שלב שני: בחירת האנשים שלכם (מיופי הכוח)
כאן מגיעה ההחלטה הכי משמעותית בכל התהליך. זה הרגע לבחור את האדם או האנשים שאתם סומכים עליהם בעיניים עצומות. אלה שאתם יודעים שיבינו אתכם עד הסוף, ויפעלו תמיד אך ורק לטובתכם.
כדי לקבל החלטה נכונה, שאלו את עצמכם כמה שאלות פשוטות:
- אמון ויושרה: האם מדובר באדם ישר, אחראי, כזה שיודע לשמור סוד?
- זמינות ופניות: האם יהיו לו באמת את הזמן והיכולת להתמודד עם העניינים שלכם כשזה יהיה נחוץ?
- הבנת הראש שלכם: האם הוא מכיר אתכם מספיק טוב כדי לקבל את ההחלטות שהייתם מקבלים בעצמכם?
טיפ ממני: תמיד כדאי למנות גם מיופה כוח חליפי. תחשבו עליו כמו על "שחקן ספסל" שיכול להיכנס למגרש אם הבחירה הראשונה שלכם, מכל סיבה שהיא, לא תוכל למלא את התפקיד.
שלב שלישי: ניסוח הנחיות מקדימות
אחרי שבחרתם את הנבחרת המנצחת, הגיע הזמן לתת להם "ספר הוראות". ההנחיות המקדימות הן למעשה הקול שלכם לעתיד. כאן אתם קובעים בדיוק איך אתם רוצים שהדברים יתנהלו. לדוגמה, אתם יכולים לציין באיזה בית אבות תרצו להתגורר, או לבקש שימשיכו לתרום בשמכם לארגון שחשוב לכם.
התרשים הבא מראה בצורה פשוטה את ההבדל העצום בין מינוי אפוטרופוס (שנעשה על ידי בית משפט) לבין בחירה אישית של מיופה כוח.
כמו שרואים, בזמן שאפוטרופסות היא החלטה שמגיעה "מלמעלה" ומתערבת בחייכם, ייפוי כוח מתמשך משאיר את הכוח והשליטה בידיים שלכם.
שלב רביעי: חתימה והפקדה דיגיטלית
הגענו לשלב האחרון, המעמד הפורמלי. חותמים על המסמך מול עורך הדין, יחד עם מיופי הכוח שבחרתם. מרגע החתימה, עורך הדין אחראי להפקיד את ייפוי הכוח באופן מקוון ומאובטח במערכת של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים.
ההפקדה הזו היא החותמת הסופית שהופכת את המסמך לרשמי, חוקי ומוכן לשימוש ביום שבו תצטרכו אותו. התהליך הזה חוסך לכם ולמשפחתכם את הצורך לפנות לבית המשפט, מה שהופך את ייפוי הכוח לחלופה יעילה ומהירה למערכת האפוטרופסות העמוסה. רק כדי לסבר את האוזן, נכון לסוף 2009, האפוטרופוס הכללי פיקח על 37,324 תיקי אפוטרופסות. בירושלים לבדה נוהלו כ-10,764 תיקים כאלה על ידי גוף אחד בלבד. מידע נוסף על כך תוכלו למצוא במסמך על היקף הפיקוח על אפוטרופסים באתר הכנסת.
שאלות נפוצות: כל מה שחשוב לדעת על אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך
תכנון העתיד מעלה באופן טבעי המון שאלות, חלקן לא פשוטות בכלל. כדי לעשות קצת סדר בבלגן ולפזר את הערפל, ריכזנו כאן תשובות לשאלות הכי בוערות שמעסיקות את רובנו.
כשמבינים לעומק מה ההבדל בין המסלולים ומה כל אפשרות נותנת, קל יותר לקבל החלטה שקטה ומושכלת. המטרה שלי היא לתת לכם את כל הידע שאתם צריכים כדי לבחור נכון, בשבילכם ובשביל האנשים שאתם הכי אוהבים.
חתמתי על ייפוי כוח מתמשך, האם אפשר לשנות אותו?
זאת אולי השאלה הכי חשובה, והתשובה פשוטה ומרגיעה: חד משמעית כן. כל עוד אתם צלולים בדעתכם ומבינים מה אתם עושים, ייפוי הכוח המתמשך הוא מסמך חי ונושם. הוא ממש לא ננעל ברגע שחתמתם.
תחשבו על זה כמו על תוכנית עבודה שמתעדכנת יחד עם החיים שלכם. מערכות יחסים משתנות, אנשים עוברים דירה, נסיבות חדשות צצות. בדיוק בגלל זה, החוק מאפשר לכם לעדכן את המסמך בכל שלב.
רוצים לשנות את מיופה הכוח? לעדכן הנחיה מסוימת? אולי אפילו לבטל הכול? התהליך פשוט:
- חוזרים לעורך הדין שערך אתכם את המסמך המקורי.
- מסבירים לו מה השינוי שאתם רוצים לעשות.
- עורך הדין דואג לעדכן את הרישום הרשמי אצל האפוטרופוס הכללי.
הגמישות הזאת היא יתרון אדיר. היא מבטיחה שהמסמך החשוב ביותר שיקבע את עתידכם תמיד ישקף במדויק את הרצון העדכני שלכם, ומשאיר את השליטה בידיים שלכם.
ומה קורה אם מיופה הכוח שבחרתי פשוט לא יוכל לתפקד?
שאלה מצוינת ודאגה לגמרי במקום, שמראה כמה חשוב לתכנן נכון. החיים, כמו שאנחנו יודעים, מלאים בהפתעות. האדם שבחרתם היום עלול, מכל מיני סיבות, לא להיות זמין למלא את התפקיד בעתיד – מחלה, מעבר לחו"ל, או כל דבר אחר.
בדיוק בשביל זה, החוק מאפשר (ואני ממליצה בחום) למנות מיופה כוח חליפי. תחשבו עליו כמו על גלגל רזרבי. הוא נכנס לפעולה בדיוק ברגע שהבחירה הראשונה שלכם יוצאת מהתמונה. מינוי כזה מבטיח שתמיד יהיה שם מישהו שאתם סומכים עליו שידאג לכם, ומונע את הצורך לרוץ לבית המשפט. אפשר לקרוא על זה ועל עוד שאלות ותשובות נפוצות בנושא ייפוי כוח מתמשך במאמר המורחב שלנו.
מתי בעצם ייפוי כוח מתמשך נכנס לתוקף?
ייפוי כוח מתמשך הוא כמו פוליסת ביטוח שיושבת במגירה. הוא "רדום" לגמרי כל עוד אתם מתפקדים ומנהלים את חייכם בעצמכם. הוא מתעורר ומתחיל לפעול רק כשהתנאים המדויקים שאתם הגדרתם מראש מתקיימים.
בדרך כלל, התנאי המרכזי הוא קבלת חוות דעת רפואית (מרופא מומחה כמו גריאטר או פסיכיאטר), שקובעת בצורה מקצועית שאתם כבר לא במצב להבין ולקבל החלטות בענייניכם. רק אחרי שמיופה הכוח מציג את חוות הדעת הזאת, יחד עם הצהרה שלו, הוא מקבל את הסמכות לפעול בשמכם. לא רגע אחד לפני.
האם המשפחה יכולה להתנגד למינוי אפוטרופוס?
כאן אנחנו מדברים על מצב שבו לא נערך ייפוי כוח מתמשך, והדיון עובר לבית המשפט. במקרה כזה, בית המשפט לענייני משפחה חייב לשמוע את כולם – בן או בת הזוג, הילדים, האחים.
אבל, חשוב לזכור שהעיקרון שמנחה את השופט הוא תמיד טובתו של האדם שזקוק לעזרה. בית המשפט יעשה מאמץ לכבד את הרצון של אותו אדם, עד כמה שאפשר להבין אותו. אם בן משפחה מתנגד למינוי מסוים, בית המשפט ישמע את הטענות, אבל ההחלטה הסופית תתבסס רק על מה שנראה לשופט כפתרון הכי טוב והכי מגן עבור אותו אדם.
מרגישים שאתם צריכים ייעוץ אישי ומקצועי שיעניק לכם שקט נפשי? משרד עו״ד אוריאן אסרף מתמחה בעריכת ייפוי כוח מתמשך וצוואות, עם שירות עד הבית בירושלים והסביבה. צרו קשר עוד היום ותבטיחו שהרצונות שלכם יכובדו תמיד. לפרטים נוספים, בקרו באתר שלנו: https://asaraflaw.co.il
